הפילוסופיה הטיפולית שליהפילוסופיה הטיפולית שלי
כל אחד מאיתנו הוא אישיות יחידה במינה, ואנשים העוסקים ברפואה אינם יוצאים מן הכלל הזה. למרבה המזל, קיימות דרכים תקפות רבות של עיסוק ברפואה. מטפלים טובים נוטים לרכוש השכלה והשקפה רפואית התואמות את השקפתם הפילוסופית, ניסיון החיים והטמפרמנט שלהם. אבל ריבוי הגישות הרפואיות עלול להיות מתסכל עבור מטופל שחייב לבחור בין אלטרנטיבות מתחרות, לעתים קרובות ללא כל הדרכה. בכדי להפוך את בחירתכם לפשוטה יותר, אנסה לסכם את הפילוסופיה הקלינית שמנחה את גישתי הטיפולית:
1. הוליזם
הדבר החשוב ביותר המנחה את חשיבתי הרפואית היא ההכרה בכך, שהיבטים שונים של האורגניזם, הנחשבים לנפרדים בדרך כלל, הם למעשה ביטויים למציאות עמוקה יותר ויחודית. לא רק שתסמינים גופניים קשורים לתסמינים נפשיים, ותסמינים נפשיים קשורים למצבו הגופני של האדם – אלא שניהם הם השתקפות של מציאות עמוקה יותר הקשורה למהותו הרוחנית של האדם. מטרתי בטיפול היא להגיע למציאות עמוקה יותר זו הקיימת במטופלים (שייתכן והם מודעים לקיומה וייתכן שלא) דרך התבוננות קפדנית ומדוקדקת ותשאול, כמו גם דרך יישום גישות טיפוליות הכלולות בפילוסופיה זו.
2. יסודיות
באה בתור היא ההבנה,שטיפול יסודי במחלה דורש לגשת אליה בצורה עקיפה – על ידי טיפול בסיבות שבשורש המחלה, האחראיות להתפתחותה. דבר זה פירושו שעבורי, מתגמל ביותר לעבוד עם מטופלים המודעים (או הרוצים להפוך למודעים) לדרך שבה בעיותיהם קשורות לחייהם באופן כללי, מאשר עם מטופלים הרוצים להתרפא מבעיה מסויימת מבלי כל מחשבה נוספת על מקורה; הדבר נכון במיוחד כאשר מדובר במטופלים, שגורם המחלה לא ניתן לזיהוי אצלם, אבל אשר מוצאים את עצמם נאבקים בחיי היומיום עם נושאים כגון מחשבות המפריעות לתפקוד או הרגלים הרסניים.
גישה רפואית יסודית מאפשרת לי לגלות את הגורמים החבויים בבסיס המחלה באנליזה בעלת העומק הנדרש. למרות שלעתים קרובות רואים גורמים גופניים (נטייה תורשתית מולדת, חוסר-איזון כימי, תזונה לקויה, חוסר פעילות גופנית) כאשמים במחלות כרוניות, ברוב המקרים ישנן בעיות יסודיות ומהותיות יותר שבהן נדרש לטפל לפני שניתן יהיה לחוות שיפור מתמשך וקבוע. לעתים תכופות מתברר שבעיות מהותיות אלה הן מבניות, נפשיות או רוחניות בטבען. הן יכולות להיות קשורות לנטיות מבניות-מולדות (שאותן ניתן לתקן גם כאשר קיימת רגישות ופגיעות גנטית מוכרת), לאירועי-חיים ספציפיים מן העבר (שבהשפעתם השלילית על ההווה ניתן לטפל), או לתחושה של חוסר-יכולת לממש את המטרות בחיים (חוויה אנושית שכיחה, שניתן לטפל בה באמצעות הומאופתיה קלאסית וטכניקת שחרור רגשי).
3. אמון
אני מאמין בכל ליבי, שמטופל הנכנס אל המרפאה שלי רוצה להחלים בכל מאודו. אני דורש מן המטופל שיתוף פעולה מלא במשך ביקורו במרפאה – נתינת תשובות לשאלותיי הרבות ומידה מסוימת של התחייבות לחזור לביקורי-מעקב סדירים, בכדי שאוכל להעריך את התקדמותו ולשכלל את הטיפול. עם זאת, אני נמנע מלהמליץ על שינויים גורפים שהמטופל אינו יכול לדבוק בהם, ושעלולים בעצמם להפוך למקור של מתח עבורו. במקום להתעקש על אורח-חיים מסוים או שינויים תזונתיים, אני מניח לשינויים להתרחש בקצב שלהם – בעקבות טיפול מעמיק עם הטכניקות המתאימות. במילים אחרות, מטרתי היא לייעל למקסימום האפשרי את יכולתו של המטופל להתמודד עם חייו הנוכחיים, ומרשה למטופל לעשות בבא הזמן ובכוחות עצמו את השינויים הנדרשים עבור שיפור מלא יותר במצבו.
לבסוף, אני מאמין שלא קיים אף מטפל שיש לו את כל התשובות בכל מצב נתון. לכן, אינני מהסס להמליץ על אופציות-טיפול אחרות שניתנות במקום אחר, ומשתמש בבסיס הידע הרחב שברשותי בכדי לקבוע איזה סוג טיפול נוסף יכול להתאים למצבו של המטופל.
